Vayedaber

Simple Havroutah

Nedarim

Daf 21a

שְׁנֵיהֶם רוֹצִין בִּשְׁלֹשָׁה דִּינָרִין.

Traduction

In this case, one may assume that both want to complete the deal at three dinars, and they did not intend to vow but only exaggerated for purposes of bargaining.

Rachi non traduit

שניהם רוצין בשלשה דינרין. כלומר זה הנשבע שאינו פוחת לו מן הסלע לא היה פיו ולבו שוין לכך שלא יפחות לו מן הסלע כלום אלא להכי נדר כן לזרז את חבירו שיתן לו ג' דינרין הוא רוצה לבא וזה שנשבע שלא ליתן לו יותר משקל לא היה פיו ולבו שוין שלא היה בדעתו שלא יתן יותר אלא לכך נדר שיתן לו בג' דינרין ולפיכך מותרין:

גְּמָ' אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים כּוּ'. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל לְרַבִּי אַמֵּי: אֲמַרְתְּ לַן מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה: מַאן תְּנָא אַרְבָּעָה נְדָרִים — רַבִּי יְהוּדָה הִיא, דְּאָמַר מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן: לְעוֹלָם אֵין אֶחָד מֵהֶן נָזִיר, לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה.

Traduction

GEMARA: The mishna states: The Sages dissolved four types of vows. Rabbi Abba bar Memel said to Rabbi Ami: You said to us in the name of Rabbi Yehuda Nesia: Who is the tanna who taught this mishna of four vows? It is the opinion of Rabbi Yehuda, who said in the name of Rabbi Tarfon: With regard to two people who entered into a wager, and each declared that he would become a nazirite if the other was right, then actually neither of them becomes a nazirite, because naziriteship is determined only by explicitness of intent. One cannot become a nazirite unless he vows clearly and with certitude. Here too, since the intent of the wagering parties was not actually to vow, the halakha is that the vow is invalid.

Rachi non traduit

גמ' מאן תנא. התירו חכמים:

ר' יהודה היא דאמר אין אחד מהן נזיר. דלא סמכא דעתייהו ממש לשם נזירות אלא תלו נזירותן בזה שבא כנגדן ולא היה פיו ולבו שוין להכי אין אחד מהם נזיר ה''נ לא סמכא דעתייהו בשעת הנדר דכל חד וחד אדעתא דחבריה כדי לזרזו ולא הי' פיו ולבו שוים להכי דאי רבנן דפליגי עליה דר' יהודה דאמרי אע''ג דלא סמכא דעתייהו להיות נודר ממש בנזיר דתלה נזירות באחר הוי נזיר אותו שנתקיימו דבריו ה''נ אף על גב דלא סמכא דעתייהו אדבור פיהן שלא נתכוונו אלא לזרז אסורים דאמרינן כשנדרו ודאי סמכא דעתייהו דזה לא יפחות מסלע וזה לא יוסיף על שקל והרי פיהן ולבן שוים ואסור:

Tossefoth non traduit

אלא להפלאה. וא''ת והא גבי נדרים לא כתב יפליא וי''ל דילפינן מהדדי משום דאתק' נדרים לנזירות:

מספיקא לא משעבד נפשיה. וה''נ במתניתין אע''ג דבשעת הנדר לא היה דעת זה וזה בג' דינרין אלא הוה דעתיה להוריד כמה שיוכל לזה דלמא בשעת הנדר מספקא ליה אם חל נדר אם לאו דשמא יתן לו סלע או יתן לו בב' דינרין מספיקא לא משעבד נפשיה:

רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, מִי קָתָנֵי ''שְׁנֵיהֶן רָצוּ''? ''שְׁנֵיהֶן רוֹצִין'' קָתָנֵי.

Traduction

Rava said: You can even say that the mishna is in accordance with the Rabbis, who disagree with Rabbi Yehuda. Does the mishna teach: Both wanted the price to be three dinars? It teaches: Both want, in the present tense, demonstrating that they would have been satisfied with that price from the outset and never intended to vow, so the vow is not binding.

Rachi non traduit

רבא אמר אפי' תימא רבנן. דפליגי עליה דר' יהודה:

מי קתני שניהן רצו. דאי קתני הכי הוה משמע שניהן רצו בתחלה בשלשה דינרין ואלא עכשיו בשעת הנדר אין רוצין אלא סמכא דעתייהו אדבור פיהן ופיהן ולבן שוים ונדר מעליא הוי:

רוצין תנן. דמשמע מעיקרא היו רוצין בג' דינרין ואכתי שניהן נמי רוצין ולא היה פיהן ולבן שוין הלכך אפילו רבנן מודו דמותרין וכדי לזרז זה את זה נתכוונו שניהן:

Tossefoth non traduit

רבא אמר. לא היו מסופקין אפי' תימא רבנן מי קתני שניהן רצו דהוה משמע רצו לבסוף ולא מתחלה רוצים קתני משמע דמתחלה כשנודרים היו רוצים בג' אלו שהיו ואנן סהדי דדעתן לכך הלכך לאו נדר הוא כלל דדוקא כשאמר המוכר לבסוף שכך היה דעתו מתחלה כדפרישית אבל אם אמר שדעתו למה שהיו אומרים מכוונת לבם לכך התם אין נדרי זירוזין דהוי נדר קיים ודלא כרבי יהודה משום רבי טרפון:

אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי: אָמַר לוֹ טְפֵי מִסֶּלַע, וְהַלָּה אֹמֵר בְּצִיר מִשֶּׁקֶל, נִדְרָא הָוֵי, אוֹ זֵרוּזִין הָוֵי?

Traduction

Ravina said to Rav Ashi: If the seller said to the buyer in the form of a vow that the price must remain more than a sela, and the other declared in the form of a vow that the price must remain less than a shekel, what is the halakha? Is this a vow, where each stands firmly in his position? Or perhaps this is also merely for encouragement?

Rachi non traduit

אמר לו טפי מסלע והלה אומר בציר משקל. היכא דאמר שאינו פוחת מסלע וזה אומר שאינו מוסיף על שקל כיון דדברי שניהם קרובין לשלשה דינרין אמרינן דנדרי זרוזין הוו אבל הכא כיון דאמר טפי מסלע דהיינו פרוטה והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על פרוטה פחות משקל דהשתא מרחקי מילתייהו משלשה דינרין כיון דדייקי הכי נדרא הוי ואסורים או לא דזירוזין הוה:

אֲמַר לֵיהּ, תְּנֵינָא: הָיָה מְסָרֵב בַּחֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, וְאָמַר לוֹ ''קוֹנָם בֵּיתְךָ שֶׁאֲנִי נִכְנָס'', ''טִיפַּת צוֹנֵן שֶׁאֲנִי טוֹעֵם'' — מוּתָּר לִיכָּנֵס לְבֵיתוֹ וְלִשְׁתּוֹת הֵימֶנּוּ צוֹנֵן, שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּון זֶה אֶלָּא לְשׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.

Traduction

Rav Ashi said to him: We already learned about a similar case: If one was importuning another that he should eat with him and the other refused and said to him: Entering your house is konam for me, or: A drop of cold water is konam for me, and for that reason I will not taste it with you, it is permitted for him to enter his house and drink cold water since he intended it as a vow only for the purpose of eating and drinking a large amount but did not mean literally that he would not drink anything.

Rachi non traduit

היה מסרב. שהיה מפצירו לאכול אצלו מעט:

קונם ביתך שאני נכנס. שנדר שלא יכנס לביתו:

וטיפת צונן שאני טועם. שלא לאכול אצלו כלום:

מותר ליכנס לביתו ולאכול קימעא ולשתות הימנו טיפת צונן. אבל לא אכילה מרובה:

שלא נתכוון זה. המסרב אלא לשום אכילה מרובה שיסעוד אצלו הרבה ולשון טיפת צונן לא נתכוון זה שהיא שתיה מועטת:

וְאַמַּאי? וְהָא ''טִיפַּת צוֹנֵן'' קָאָמַר! אֶלָּא מִשְׁתַּעֵי אִינִישׁ הָכִי. הָכָא נָמֵי מִשְׁתַּעֵי אִינִישׁ הָכִי.

Traduction

The Gemara asks: And why is this permitted? But he said: A drop of cold water, so how can you say that the vow is only with regard to drinking a large amount? Rather, it must be that a person speaks this way in exaggerated terms but does not mean literally what he says. Here also, in the case of the buyer and seller, a person speaks this way. He exaggerates and does not intend the literal meaning of his words, even though he was quite precise in his wording.

Rachi non traduit

והא טיפת צונן קאמר. דמשמע שתיה מועטת ואכילה מועטת:

אלא משתעי איניש הכי. דכי אמר (טיפת צונן) יאכל עמו ודאי לאכילה מתכוון וכי נדר זה שאינו טועם עמו טיפת צונן ודאי לאכילה מרובה נתכוון ולהכי מותר לשתות טיפת צונן:

ה''נ משתעי איניש הכי. דכי נתכוון ליתן שלשה דינרין אומר שאינו מוסיף על פרוטה פחות משקל ולעולם נדרי זירוזין הוו ואפילו דאמר טפי מסלע ובציר משקל:

אֲמַר לֵיהּ:

Traduction

Ravina said to him:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source